לכבוד נר שמיני של חנוכה, כתבתי עבורכם מאמר בנושא האם ניתן לחיות בריאים ללא הצל של השפעת הגנטיקה המשפחתית?
“Your genetics is not your destiny” – George M. Church
קצת על גנטיקה
גנים הם אבני הבניין של התורשה. ישנם כ- 25,000 גנים בכל אחד מהתאים החיים בגוף האדם.
גנים מורכבים מ- DNA ומשמשים כהוראות לייצור חלבונים. והחלבונים הללו הם המרכיבים הבסיסיים של מולקולות המעצבות את גופנו.
בשנת 2003 כל הגנום האנושי פוענח. הגנום הוא מכלול ההוראות הגנטיות משלושה מיליארד זוגות כימיים המרכיבים את הגנים שלנו. מאז, פיתחנו יותר מודעות לחשיבות הגנטיקה בסיכונים שלנו למחלות מסוימות, אם כי עדיין לא ידוע הרבה, מה שמביא אותנו למושג נטיות גנטיות.
מהם נטיות גנטיות?
נטייה גנטית (Genetic predisposition) היא סבירות מוגברת לפתח מחלה מסוימת על בסיס המרכיב הגנטי של האדם, בנוסף לכך נטייה גנטית נובעת מוריאציות גנטיות מסוימות שעוברות בתורשה מההורה. למרות זאת נטיות גנטיות לא בהכרח מבטיחות את ההתפרצות של המחלה באופן מלא, אך כן תורמות להתפתחותה. עם כל זאת חשוב לציין כי אנשים עם נטיות גנטיות לא בהכרח יפתחו את המחלה בגופם, ובמקביל לכך יש אנשים שכן יפתחו את אותה המחלה, אפילו באותה המשפחה.
וריאציות גנטיות יכולות להיות בעלות השפעות גדולות או קטנות על הסבירות לחלות במחלה מסוימת. לדוגמא, מוטציות מסוימות בגן BRCA1 מגדילה מאוד את הסיכון של אדם לחלות בסרטן השד וסרטן השחלות. שינויים בגנים אחרים, כמו BARD1 , מגדילים גם את הסיכון לסרטן השד, אך נראה כי תרומתם של שינויים גנטיים אלה לסיכון הכללי של האדם קטנה בהרבה מאשר הגן -BRCA1.
אצל אנשים עם נטייה גנטית, הסיכוי לחלות יכול להיות תלוי במספר גורמים שונים. גורמים אלה כוללים גנטיים אחרים וכן התנהלות אורח החיים והסביבה. אורח חיינו, כפי שהרופאים מעוניינים לומר לנו, חשובים בהגדלת או הפחתת הסיכון למחלות שונות. המחקר בתחום החדש של אפיגנטיקה מגלה כי הבחירות באורח החיים שלנו – המזונות שאנו מכניסים לגופנו, הכימיקלים שאליהם אנו נחשפים, עד כמה אנו בוחרים להיות פעילים, אפילו הסביבות החברתיות שלנו – יכולים לשנות את בריאותנו בפועל עד לרמת הגן. לבחירות אלו יכולות להיות השפעות גדולות על הסיכון שלנו למחלות, גם אם נראה שהגנים שלנו פועלים נגדנו. אז מה כן ניתן לעשות כדי למנוע או לצמצם את הסיכויים לחלות במחלות גנטיות?
1. עישון הוא דוגמה מוכרת לאופן שבו ההתנהגויות שלנו יכולות להשפיע על הגנים שלנו. אנו יודעים שעישון קשור לתוצאות בריאותיות לקויות. אבל איך זה עובד מבחינה מולקולרית? במקרה זה, חומרים מסרטנים בעשן סיגריות משפיעים ישירות על המולקולות בגופנו, מה שמפעיל את צמיחת הסרטן על ידי מוטציה של הגנים האנטי סרטניים שלנו כך שהם כבר לא יפעלו ביעילות.
אך מה שנמצא נכון באותה מידה הוא שלבחירות באורח החיים החיובי שאנו מקבלים – בעיקר אכילה נכונה ופעילות גופנית – עשויה להשפיע באותה מידה על ההרכב הגנטי שלנו. שני מחקרים עדכניים ממחישים נקודה זו. אחד מצא שאכילה טובה יכולה “לכבות” את הגנים שמציבים אחד בסיכון גבוה יותר לבעיות לב; האחר הראה כי פעילות גופנית יכולה לשכנע תאי גזע להפוך לתאי עצם ודם ולא לתאי שומן.
2. במחקר הראשון, אנשים שאכלו יותר פירות וירקות גולמיים היו בסיכון מופחת למחלות לב, גם אם הם נשאו עותקים של הגן המגדיל את הסיכון למחלות לב וכלי דם. החוקרים חילקו קבוצות משתתפים לפי סוג הדיאטה שאכלו. הם כינו את הדיאטות באופן הבא: תזונה “מערבית” טיפוסית כללה יותר מזון מלוח ומטוגן, בשרים, ביצים וסוכר; הדיאטה “המזרחית” כללה יותר סויה, מאכלים כבושים, ביצים וירקות עלים; והתזונה ה”נבונה “, הכילה יותר פירות וירקות גולמיים, ירקות עלים, אגוזים וחלב. אנשים שהיו בסיכון גנטי ביותר להתקף לב (היו להם שני עותקים של הגנים הספציפיים הקשורים להתקפי לב) היו בסיכון כפול מהסיכון ללב אם אכלו תזונה חסרת פירות וירקות, בהשוואה לאנשים שאכלו דיאטה נבונה.
המחקר ממחיש בצורה ברורה כיצד אכילה טובה לא רק תעזור להרגשה טובה יותר באופן מיידי, אלא שהיא עשויה לשנות את הגנים של האדם ולהפחית את הסיכון ללב שלך באופן ארוך טווח.
3. הדבר השלישי שחשוב מאוד לקחת בחשבון הוא התעמלות פיזית, קיים קשר ישיר בין התעמלות פיזית לבין למבחר של יתרונות בריאותיים כגון הדפת אלצהיימר, הארכת החיים וכו׳.
הסיבה לכך שקיים קשר ישיר בין התעמלות גופנית הארכת אורך החיים היא מכיוון שקיים סוג מסוים של תאים שנקרא ״תאי גזע״, תאים אלה עדיין לא עברו תהליך התמיינות סופית סוג הרקמה. כך שבאמצעות התעמלות גופנית וסגנון חיים בריא ניתן לקבוע את אופן ההתפתחות של התאים. במקום שתאי הגזע יתפתחו לתאי שומן, אז הם יהפכו לתאים המייצרים דם ממח העצם.
לסיכום, אנחנו לא נתונים באופן מוחלט לגנים שלנו, בדרכים רבות הם כן נתונים אלינו ולבחירות שאנחנו בוחרים וסגנון חיינו. היסטוריה משפחתית עלולה להיות תחזית למחלות, אולם יש בנו את בכח לשנות זאת.
החלטות סגנון החיים שלנו לא בהכרח יגנו על בריאתנו באופן מלא, אך החלטות אלו כן משפיעות על ההבדל בין לחוות מחלה קשה לבין להימנע ממנה.
גנים טובים הינם נקודת זינוק המעניקה יתרון לגופנו, עם תחזוק ומשמעת עצמית תכופה, נוכל להעביר גנים משופרים לדור הבא.
